החלטה בתיק רת"ק 22468-01-12

המבקשים הגישו ביום 11/1/12 בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן ביום 20/12/11 והתקבל אצל המבקשים ביום 27/12/11.

טענת המבקשים :

נפלו פגמים מהותיים בפסק הדין.  הבקשה להארכת מועד הוגשה בפקס למזכירות בית המשפט ביום 10/1/12 אחה"צ, אך מהמזכירות נמסר כי יש להגיש את הבקשה ידנית ולדאוג לתשלום אגרה. הארכה המבוקשת היא ארכה של 15 יום, עד ליום 26/1/12.

הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

תגובת המשיבים :

משלא הוגש תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות אודות מועד קבלת פסק הדין, ומשלא ניתן הסבר ולו דחוק, מדוע לא הוגש הערעור במועד, יש לדחות את הבקשה, שכן לצורך הארכת המועד צריך בית המשפט להשתכנע בקיומם של טעמים מיוחדים שירשמו, הואיל ומדובר בהארכת מועד הקבועה בחיקוק [תקנה 528 לתקסד"א]. הטענה לפיה המבקשים לא היו מיוצגים בבית משפט קמא ועל כן, לא היו בידיהם כתבי הטענות, אינה טענה.   סיכויי הערעור אפסיים. פסק הדין מפורט היטב ומבוסס על ראיות שהובאו בפני בית המשפט שקבע קביעות של מהימנות.

תשובת המבקשים לתגובה :

לא צורף תצהיר לבקשה מאחר והבקשה נסמכת על נימוקים משפטיים ועל כתבי בי-דין.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד.

לבקשה לא צורף תצהיר ואין מדובר בעניין טכני בלבד, שכן אי הגשת הערעור במועד וההצדקה, ככל שישנה, להגשת הערעור באיחור, הינם עניינים שבעובדה שהכרחי לצרף להם תצהיר.  גם שאר נימוקיהם של המשיבים מקובלים עלי.

בניגוד לטענת המבקשים, לא שוכנעתי כי ניתן להתרשם על פניו שמדובר בפסק דין שגוי, שהסיכויים להופכו במסגרת הליך הערעור הינם כה גבוהים.

בנימוקי המבקשים לא מצאתי טעם מיוחד המצדיק קבלת הבקשה. טעמים מיוחדים הינו מושג גמיש המאפשר לבית המשפט לצקת לתוכו שלל שיקולים, בהם שיקולים של הצדדים וגם שיקולים מערכתיים [דוגמאת החשיבות הציבורית שבבירור הסוגיה המשפטית בהליך].   

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: